בנם של חוה ויניב. נולד ביום כ"א בתמוז תשס"ה (27.7.2005) ביישוב עזר. אח לעידו ומיכל.

יאיר גדל והתחנך ביישוב עזר שבמועצה האזורית באר טוביה. ילד שכולו אור, אהבה ושמחה, עם תלתלים זהובים וחיוך שובה לב. למד בבית הספר היסודי "רגבים" שבמושב אמונים. מגיל צעיר היה מוקף בחברים ושיחק עימם במשך שעות ברחבי היישוב, בפארק, במגרשי הכדורגל והכדורסל ובשדות. יאיר היה ילד פעלתן ושובב שאהב לטפס על כל דבר - על עצים, על קירות, על גדרות. פעם טיפס על מיגונית בפארק ולא הצליח לרדת עד ששכן נחלץ לעזרתו והביא עימו סולם גבוה. כשהתלמידים המתינו להסעה לבית הספר, יאיר חיכה על גג התחנה.

בהמשך, למד בחטיבת הביניים ובתיכון האזורי אמי"ת באר טוביה, שם סיפרו על נער טוב לב, רגיש, צנוע ומכבד שהיה אהוב על התלמידים והמורים כאחד. "ילד שפע", כדברי יקיריו, שדילג בקלילות מעל כל אתגר, וכשהיה נחוש להשיג משהו, אי אפשר היה לעצור אותו.

בן מסור להוריו ואח תומך ואוהב. יאיר הסב גאווה ונחת להוריו, כיבד אותם ושיתף אותם במה שעובר עליו. הוא ידע להקשיב ולכבד את דעתם, גם אם לא הסכים עימה. לא פעם שימש עבורם משענת ועוגן. כשדאגו או כעסו, הוא היה זה שהרגיע. יאיר היה קרוב מאוד לאחיו ולאחותו. לו ולאחיו עידו היו חברים ותחביבים משותפים והם בילו יחד שעות רבות. יאיר לקח את אחיו כמעט לכל מקום ויחד צברו אינספור חוויות וזיכרונות. כשעידו נתקל בקושי, יאיר ייעץ, הקשיב וסייע. כשאחותו מיכל נולדה, יאיר דאג לה ושמר עליה, ולא נתן לאיש להעליב אותה או לפגוע בה. מיכל העריצה אותו וראתה בו אח גדול כל-יכול. הוא אהב להסיע אותה ברכב כשברקע מתנגנת מוזיקה בקולי קולות.

גם עם המשפחה המורחבת טיפח קשר חם ואהב את המפגשים והארוחות המשפחתיות. יחד בילו בפיקניקים, בטיולים ובחופשות. במיוחד אהב לארח בביתו בחופשות את בני הדודים, לעיתים במשך ימים.

יאיר בורך בקסם אישי והיה מנהיג מלידה שהוביל ושידר עוצמה. ככל שבגר, התרחב מעגל החברים שלו ומנה חברים מכל יישובי האזור. הוא היה הלב הפועם של החבורה, קיבץ סביבו חברים וידע ליישב את ההדורים כשהתגלעו מחלוקות וריבים. בבית הספר, כשגילה שלאחד התלמידים יש קושי חברתי, עמד לצידו ועזר לו להשתלב בחברת הילדים. הוא אהב להמציא כינויים לבני המשפחה, לכל החברים וגם לעצמו. חבריו סיפרו על חבר אמת שהוא כמו אח, שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, תמיד נכון להקשיב ולהגיש עזרה.

יאיר היה אדם שפיו וליבו שווים. הוא מעולם לא נטר טינה, וגם אם הייתה לו ביקורת, היא תמיד נאמרה בחיוך ובחמלה. הוא קיבל כל אדם כפי שהוא, מבלי לנסות לשנות אותו. במאור פניו ובנועם הליכותיו השרה אור ושמחה על כל סובביו.

נודע כאדם רחב לב ומלא נתינה. כששמע שמישהו זקוק לעזרה, היה הראשון להתייצב. פעם שמע על חתן בר מצווה שלא הגיעו לאירוע שלו אורחים רבים, מיד ארגן את החברים והם נסעו לשמח אותו. כשמישהו במושב היה זקוק לעזרה בגינה או בבית, התנדב לעזור. הוא רקם קשרי ידידות עם אישה מבוגרת שגרה לבדה במושב ואירח לה חברה. כמעט מדי ערב הביא לה פירות וירקות מהצרכנייה ויחד ישבו לאכול ארוחת ערב.

יאיר היה צעיר סקרן שבאופן קבוע התעניין, למד ורכש ידע נרחב בכל מיני נושאים. הוריו שמעו משכן של המשפחה, שהוא ד"ר לפילוסופיה של המדע, שהיו לו וליאיר המון שיחות מאוד עמוקות "ליד מקרר הגלידה" של הצרכנייה בישוב. הוא אמר שיאיר היה סקרן מאוד ותמיד שאל שאלות רבות על פיזיקה, כימיה וסודות היקום. עם זאת יאיר מעולם לא התרברב בידע שלו ולא ניסה להרשים אף אחד. כשהיו פורצים ויכוחים הוא היה מתבונן בכולם מהצד עם חצי חיוך, ואם היה לו משהו לומר אמר זאת במשפט אחד או שניים, ברוגע, ולא ניסה לשכנע.

יאיר היה נער חרוץ וחדור מטרה עם שאיפות ותוכניות גדולות לעתיד. הוא עבד בכל חופשה מבית הספר - בחלוקת כיסאות בחוף הים באשדוד, בקיפול מזרנים בחוגי התעמלות, בהקמת גדרות לאירועים, בחברת מנופים ובמלצרות. בכיתות י"א וי"ב עבד בצרכנייה במושב והתגלה כעובד מסור שזכה למחמאות ממעסיקו. לאחר התיכון השתתף בקורס בנושא השקעות בשוק ההון ולמד את התחום לעומק. היו ליאיר שאיפות גדולות, לאחר הצבא תכנן להקים עם חברו הטוב עסק לעבודות עפר.

מגיל צעיר היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "הפועל תל אביב" ולא החמיץ משחק. הוא הכיר את כל שירי הקבוצה בעל פה, לפני משחקים היה שר ומתופף גם בבית, קופץ וצוהל כאילו הקבוצה כבר ניצחה. יציע חמש באיצטדיון "בלומפילד" הפך לאחד המקומות האהובים עליו, והוא - לדמות מוכרת ביציע.

בערבי שבת הלך לבית הכנסת והקפיד להשתתף בשיעורי תורה אצל רב היישוב.

בשעות הפנאי אהב לבלות עם חברים, לטייל, לעשות פיקניקים ולרכוב על סוסים. יאיר האמין כי החיים קצרים וצריך לנצל כל רגע בהם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

יאיר היה בכיתה י"ב כשפרצה המלחמה והיה נחוש לתרום למדינה ולהתגייס לחיל ההנדסה הקרבית. כשנשאל מדוע הוא רוצה כל כך להתגייס להנדסה, ענה: "כי הם נכנסים ראשונים!". כשקיבל את ההודעה על השיבוץ, לא היה מאושר ממנו.

ביום 8.4.2024 התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית. הוא עבר בהצלחה את הטירונות, ובמהלכה התאהב בכלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי): ה-D9, הבאגרים והשופלים. "השמים לטייסים, הארץ לצמייניקים", נהג לומר. הוא יצא לקורס צמ"ה ועד מהרה בלט כמפעיל מוכשר ומקצועי. המדריכות בקורס סיפרו שגמע בשקיקה את דבריהן, ובכל רגע פנוי ביקש להעמיק בלמידה ולהתנסות על הכלים. יאיר סיים את הקורס בהצטיינות וקיבל מהמפקדות כובע של היחידה עם הכיתוב "חיוך מנצח לא מחליפים". בסיום הקורס שובץ לפלוגת צמ"ה בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ), שם התמקצע ורכש ניסיון בהפעלת הכלים. חבריו בבהל"ץ מספרים שהיה לו משפט קבוע : "מה קורה דודי, אני איתך תמיד", משפט שמעיד על אופיו החברי והמנהיגותי.

באוקטובר 2024 יאיר נכנס בפעם הראשונה לרצועת עזה והשתתף בפעילויות מבצעיות רבות. הוא ביצע את עבודתו במסירות ובמקצועיות על הצד הטוב ביותר ומעולם לא התלונן. כעבור שישה חודשים ביקש לעבור ליחידה לוחמת יותר ושובץ בפלוגת "חתולי הפלדה" שבאוגדת עזה. יאיר השתלב במהירות בפלוגה ונחשב למפעיל מקצועי, אהוב על מפקדיו ועמיתיו, חייל חייכן ששר שירים, הצחיק והעלה את המורל. יאיר דאג שכולם ירגישו בנוח. כך למשל, כשחיילת הגיעה ליחידה ולא היו לה כלי מיטה ורחצה, יאיר מיד דאג לארגן לה ציוד. כשחייל מהפלוגה חגג אירוע משפחתי, יאיר דאג שלכל חיילי הפלוגה יהיה איך להגיע ואיך לחזור.

במהלך שירותו בפלוגת צמ"ה עזה צפונית יאיר נכנס לעיתים קרובות לרצועת עזה ופעל בג'באליה, בבית לאהייה ובבית חאנון. הוא פתח צירים, נטרל מטענים, גילה פירי מנהרות, בנה מנחתים למסוקים, מיגננים ומוצבים. הוא היה גאה מאוד בתפקידו, בשירות המשמעותי ובפעילות של פלוגתו. בכל פעם שחזר הביתה והיו שואלים אותו על הלחימה, הרגיע: "אנחנו מחסלים כל מה שצריך, אל תדאגו. לא יישאר מהם כלום".

ביום 4.7.2025 יאיר והפלוגה יצאו לפעילות מבצעית בבית חאנון. יאיר החליף חבר ונסע באותו לילה עם הבאגר, כלי הנדסי אזרחי שאינו ממוגן, ועם באגר נוסף. מתחת למבנה שבו טיפלו היה חפור מרתף, הבאגר הראשון קרס אל תוך המרתף ואחריו קרס הבאגר של יאיר. הוא נהרג במקום.

רב-טוראי יאיר אליהו נפל בקרב ביום ח' בתמוז תשפ"ה (4.7.2025). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

על מצבתו חקקו אוהביו: "ילד שפע עם חיוך מנצח שלא מחליפים. שמחת החיים שלך לנצח תאיר דרכנו".

אימו חוה ספדה: "יאיר, ילד יפה ואהוב שלי, תמיד אמרתי לך שאתה כמו השם שלך - מאיר כל מקום שאתה נמצא בו. ילד של אור, אהבה ושמחה. 'ילד שפע' הייתי קוראת לך, כי כל מה שרצית - תמיד השגת, ובקלות, בלי מאמץ. אתה היית מכתיב לאלוהים, ולא להפך. מי יודע? אולי גם את זה הכתבת לאלוהים מאיזושהי סיבה לא ברורה. אולי עוד כמה שנים נבין את הסיבה. מנחם אותי לדעת שמתת במקום שהכי אהבת, עם אנשים שאהבת, מבצע את התפקיד שכל כך אהבת... תודה לך יאיר שבחרת בי להיות אמא שלך. תודה לך על עשרים שנה של שמחה ואור, אהבה ונחת. תמיד הסבת לי נחת. גם כשכעסתי לפעמים, והיו פעמים נדירות כאלה, ידעתי שאתה צודק. כי אתה תמיד ידעת מה נכון וטוב עבורך. תודה על הזכות להיות אמא שלך... אני יודעת שאתה מסתכל עלינו עכשיו. תמשיך להסתכל עלינו ולשמור עלינו, תבוא אליי בחלומות בבקשה ותגיד לי שאתה בסדר... אני מבטיחה לך שאקח את הכאב הזה ואהפוך גם אותו לאור, לנתינה, לעשיית טוב. המוות שלך לא יהיה לשווא! אני אוהבת אותך, ילד שלי, לנצח. לנצח אתה בליבנו. ילד אור יפה ואהוב שלי". 

כתב ירין בן דודו: "יאירי שלי, אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל. כי איך אפשר בכלל להסביר דבר שכזה? ילד עם כוחות אינסופיים - כאלה שלא נגמרים לעולם. עם החיוך הממכר שלך - מספיק לראות אותו פעם אחת ואתה כבר מתמכר אליו. פצצת אנרגיה מהלכת. כל מקום שהיית מגיע אליו היה מתמלא באור המיוחד שלך, בקסם שלך, בצחוק שלך וכמובן בשמחה שלך. כל זיכרון מתוק שלי, כל הרגעים הכי מצחיקים בחיים שלי, קרו איתך. כי איך אפשר בכלל שזה יהיה אחרת? איך אפשר שאתה לא תהיה שם במרכז? והלוואי, באמת הלוואי שהייתי יכול לחוות את כל זה שוב איתך. אני אוהב אותך, יאירי שלי. אתה המלאך שלי. ותמיד, אבל תמיד, אתה הולך איתי. אני מרגיש אותך איתי".

בני משפחתו של יאיר פתחו עמוד אינסטגרם לזכרו remember_yair_eliyahu ובו מועלים תמונות, הקדשות ופעולות להנצחתו.

הועלה ליוטיוב סרטון שמאגד תמונות וסרטונים של יאיר - https://youtu.be/bvqaxb6UHHA?si=PqvrCJzaJFrSTXC9

הופקו מדבקות עם משפטים המתארים את דמותו: "חיוך מנצח לא מחליפים", "ראשון תמיד" ו"למען הדגל - רק למענו".

נכתב ספר תורה לעילוי נשמת יאיר, והודפסו סידורים וספרי תפילה.

נערך טקס לזכר יאיר באיצטדיון "בלומפילד" בהשתתפות בני משפחתו.

בני משפחתו של יאיר יזמו חלוקת עוגות בימי שישי לאוכלוסייה המבוגרת המתגוררת במושבי המועצה האזורית באר טוביה.

הוריו של יאיר מספרים את סיפור חייו במכינות קדם-צבאיות כדי להעניק השראה לבני נוער.

בפארק "אשדוד ים" מוקם גלעד לזכרו. ביישוב עזר שבו התגורר יאיר החליטו להקים מועדון נוער לזכרו שייקרא "שער 5". המועדון ישמש מקום מפגש לצעירי היישוב ויתבסס על הערכים שהיו נר לרגליו של יאיר: אור ושמחה, לב ונתינה, נאמנות וגאווה, גבורה, אחריות, מימוש והגשמה.